Englishבמשך חמש עשרה שנים העניק המשטר הישראלי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שני דברים בעת ובעונה אחת: פטור ממס למשך עשר שנים על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל, ופטור מדיווח עליה למשך אותה תקופה. הפטור השני בוטל, ובמקומו נכנס לתוקף הֶטב אחר. מי שמייעץ בענייני רילוקיישן לישראל, או שוקל מעבר בעצמו, פועל כיום במערך תמריצים שונה מהותית מזה שחל עד סוף שנת 2025 — ומועד תחילת התושבות הוא שקובע איזה משטר יחול.
מה השתנה, ובאיזה סדר
מדובר בשני צעדים נפרדים, שלא אחת מתבלבלים ביניהם. תיקון 272 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ”א-1961, שהתקבל בכנסת ביום 2 באפריל 2024 ופורסם ביום 7 באפריל 2024, ביטל את הפטור מדיווח שבסעיפים 134ב ו-135(ב) לפקודה, אשר נקבע בתיקון 168 משנת 2008. בנפרד, החוק לעידוד עלייה לישראל ושיבה אליה (הוראת שעה), התשפ”ו-2026, שנחקק במסגרת חבילת התקציב מיום 30 במרץ 2026 ופורסם בספר החוקים 3511 ביום 31 במרץ 2026, קבע פטור חדש וזמני על הכנסה אקטיבית ממקור ישראלי.
הצעד הראשון שולל הֶטב של חיסיון. הצעד השני מוסיף הֶטב כספי. השניים פועלים בכיוונים מנוגדים, ומי שטרם השלים את המעבר נדרש לשקול אותם יחד ולא בנפרד.
ביטול הפטור מדיווח
הפטור המהותי ממס נותר על כנו. יחיד המסווג כתושב ישראל לראשונה, או כתושב חוזר ותיק — כלומר מי שלא היה תושב ישראל במשך עשר שנים רצופות לפחות לפני שובו — ממשיך ליהנות מפטור ממס ישראלי למשך עשר שנים על הכנסות ועל רווחי הון שהופקו מחוץ לישראל. מה שבוטל הוא הפטור המקביל מחובת הדיווח על אותן הכנסות ועל אותם נכסים.
מי שנעשה תושב ישראל ביום 1 בינואר 2026 ואילך חייב לדווח לרשות המסים על הכנסות מחוץ לישראל, על נכסים בחו”ל ועל מבנים זרים, כבר מן הדוח הראשון, וזאת אף שההכנסה עצמה נותרת פטורה ממס. בין הפריטים בני הדיווח: חשבונות בנק וחשבונות השקעות בחו”ל, נדל”ן בחו”ל, הסדרי פנסיה זרים, חברות זרות ונאמנויות, וכן בעלות שביושר במבנים זרים. נאמנות שיוצרה או שנהנה בה הוא עולה חדש נכללת בחובת הדיווח, ולרשות המסים הוקנתה סמכות לדרוש מידע בעניין חברות זרות המנוהלות מישראל בידי אותם יחידים.
מי שנעשה תושב ישראל עד יום 31 בדצמבר 2025 שומר על הדין הקודם ליתרת תקופת ההֶטב. מדובר אפוא בחתך מוחלט, הנקבע לפי מועד העתקת מרכז החיים ולא לפי מועד הנפקת אשרה או תעודה.
מקור התיקון מסביר את אופיו. הוא בא בעקבות בחינה מטעם הפורום העולמי לשקיפות ולחילופי מידע לצורכי מס, אשר מצא כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים של שקיפות, דווקא משום שמידע על הכנסותיהם ונכסיהם של עולים חדשים נותר מחוץ לחילופי המידע האוטומטיים. אין זה, אפוא, שינוי שצפוי להתהפך.
הנחיות היישום של רשות המסים
ביום 26 באוקטובר 2025 פרסמה רשות המסים בישראל טיוטת חוזר להערות הציבור, ובה פירטה את האופן שבו היא מבקשת ליישם את התיקון. בין היתר נקבע בטיוטה כי הכנסה שהופקה מחוץ לישראל בתקופת הפטור תדווח בטופס ייעודי שיצורף כנספח לדוח השנתי ולכל דוח נאמנות רלוונטי, תוך גילוי מלא של ההכנסה העולמית בחלוקה לפי מקור ובהמרה לשקלים. הסיווג והחישוב ייעשו לפי פקודת מס הכנסה, אלא אם ההכנסה מדווחת במדינה שעמה קיימת אמנת מס — בין מדינת המקור ובין מדינת התושבות הקודמת — שאז ניתן לאמץ את הנתונים והסיווגים שבדוחות שהוגשו באותה מדינה.
הטיוטה מתייחסת גם לדיווח על נכסים בחו”ל במסגרת הצהרת הון, ככל שנדרשת, לטיפול בשנת ההסתגלות, לדיווח של חברה זרה הנשלטת בידי יחיד מוטב, למעמדו של יחיד מוטב המשמש נישום מייצג בחברה משפחתית או בחברת בית, ולסיווגה של חברת LLC אמריקאית. מאחר שהמסמך פורסם כטיוטה להערות, יש לאמת את נוסחו הסופי בטרם תאומץ עמדת דיווח בהסתמך עליו.
הפטור החדש על הכנסה ממקור ישראלי
הוראת השעה עושה דבר שהמשטר הישראלי מעולם לא עשה. הכנסה ממקור ישראלי הייתה חייבת במס במלואה, יהא מעמדו של היחיד כעולה אשר יהא; ההֶטב ההיסטורי חל אך ורק על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל. החוק החדש פוטר הכנסה אקטיבית מזכה ממקור ישראלי — הכנסה מעבודה או מעסק המתנהל בישראל — עד לתקרות שנתיות הפוחתות לאורך חמש שנים.
| שנת מס | תקרת הפטור על הכנסה אקטיבית ממקור ישראלי |
| 2026 | 600,000 ש”ח, באופן יחסי לתקופת התושבות בישראל באותה שנה |
| 2027 | 1,000,000 ש”ח |
| 2028 | 1,000,000 ש”ח |
| 2029 | 350,000 ש”ח |
| 2030 | 150,000 ש”ח |
שתי מגבלות מהותיות. ראשית, הפטור חל על הכנסה אקטיבית בלבד. הכנסה פסיבית ממקור ישראלי — ריבית, דיבידנד, דמי שכירות, הפרשי שער, רווחי הון ורווחי מקרקעין — נותרת חייבת במס במלואה. שנית, מקום שההכנסה המזכה מתקבלת מצד קשור, למעט חברה בבעלות מלאה, מוגבל הסכום הפטור ל-140,000 ש”ח לשנה. מגבלה זו מכוונת בבירור כנגד הסדרים שבהם נעשה שימוש בגורם משפחתי או קשור לצורך ניתוב הכנסה אל תוך הפטור.
הזכאות חלה על עולים חדשים המחזיקים באשרת עולה או בתעודת עולה לפי חוק השבות, או הזכאים לסל קליטה, וכן על תושבים חוזרים ותיקים ששהו בחו”ל עשר שנים לפחות. חלון הזכאות הוא קביעת תושבות בישראל בין 5 בנובמבר 2025 לבין 31 בדצמבר 2026, ומעמדם של מי שבחרו בשנת הסתגלות בשנת 2025 מחייב בחינה פרטנית.
מדוע יש לקרוא את שני הצעדים יחד
עד סוף שנת 2025 הייתה העצה פשוטה: להגיע לפני 31 בדצמבר 2025 ולשמר את הפטור מדיווח. הוראת השעה סיבכה תמונה זו. מי שהגיע בשנת 2025 שומר על החיסיון בדיווח אך אינו זוכה לכל הֶטב על הכנסה ממקור ישראלי. מי שמגיע במהלך שנת 2026 חייב לדווח על הכנסה עולמית ועל נכסים כבר מן הדוח הראשון, אך רשאי לפטור נתח משמעותי של שכר או הכנסה עסקית בישראל לאורך חמש שנים.
השאלה מה עדיף אינה שאלה של עיקרון אלא של חשבון, והיא נגזרת מנסיבותיו של היחיד: היקפם ומורכבותם של הנכסים בחו”ל, השאלה אם ממילא הם גלויים לרשויות בישראל מכוח חילופי מידע אוטומטיים, גובה ההכנסה הצפויה בישראל, והנכונות לחשוף מבנים שלא דווחו עד כה בשום מקום. ליחיד בעל נכסים מועטים בחו”ל ושכר ישראלי משמעותי, מסלול 2026 עדיף במידה ניכרת. ליחיד בעל מבני נאמנות או מבנים תאגידיים מורכבים והכנסה ישראלית צפויה מוגבלת, החשבון עשוי להתהפך — ולגביו חלון 2025 כבר נסגר.
מה יש לבחון לפני קביעת התושבות
עיקר העבודה מצוי לפני ההגעה ולא לאחריה. נאמנויות זרות מחייבות בחינה של מעמד היוצר והנהנה, שכן נאמנות הקשורה בעולה חדש נכללת בחובות הדיווח. חברות זרות מחייבות ניתוח של מקום הניהול והשליטה בפועל, משום שניהול מישראל מוליד תוצאות מהותיות ותוצאות מידעיות כאחד. החזקות המנותבות דרך ישויות היברידיות, ובפרט חברות LLC אמריקאיות, מחייבות תשומת לב לאי-התאמות סיווג, שטיוטת ההנחיות של רשות המסים מתייחסת אליהן במפורש.
מעבר למבנה, חשיבות רבה נודעת לתיעוד. הדיווח מחייב נתונים, סיווגים והמרות מטבע שיהיה ניתן להפיקם באופן עקבי שנה אחר שנה, ואי-התאמה בין הדיווח בישראל לבין הדיווח במדינת אמנה היא מקור המחלוקת הצפוי ביותר. מקום שמבנה קיים יתקשה לעמוד בהסבר בדוח הישראלי הראשון, העת לטפל בו היא לפני תחילת התושבות ולא בשנה שבה מוגש הדוח.
עניינים השמורים לייעוץ מס ישראלי
מאמר זה מציג את המסגרת. אין בו כדי לקבוע אם יחיד פלוני עונה להגדרת תושב חוזר ותיק, מתי הועתק מרכז חייו בנסיבות מסוימות, כיצד שנת ההסתגלות משתלבת עם כל אחד משני הצעדים על בסיס עובדות קונקרטיות, או כיצד יסווג מבנה זר מסוים לצורכי מס בישראל. שאלות אלה מסורות ליועצי מס מוסמכים בישראל. משרד OIKONOMAKIS LAW, יחד עם עורכי הדין השותפים לו בישראל, מטפל בעניינים אלה במסגרת שיתוף הפעולה האמור. ההשקה למשטר המס במדינת המוצא — לרבות, לגבי אזרחי ארצות הברית, חובות הממשיכות לחול ללא תלות בתושבות הישראלית — מחייבת ייעוץ באותה מדינה.
סיכום
המשטר הישראלי עבר מנדיבות שקטה לנדיבות שקופה. ההֶטב נותר משמעותי, ולמי שמפיק הכנסה בישראל אף משמעותי מאי פעם, אם כי באופן זמני. מה שתם הוא היכולת לקבלו מבלי להסביר מה בבעלותך. לכל מי שמתכנן מעבר ביתרת שנת 2026, יש לכמת את שני צדי העסקה בטרם ייקבע מועד ההגעה, שכן משנקבעה התושבות לא ניתן עוד לשנות אף אחד מהם.
שאלות נפוצות
האם בוטל הפטור ממס לעשר שנים על הכנסה מחו”ל?
לא. הפטור ממס ישראלי על הכנסות ועל רווחים שהופקו מחוץ לישראל נותר בתוקף לזכאים. תיקון 272 ביטל את הפטור הנפרד מחובת הדיווח על אותן הכנסות ועל אותם נכסים.
על מי חל השינוי בדיווח?
על יחידים שנעשו תושבי ישראל ביום 1 בינואר 2026 ואילך, בין כתושבי ישראל לראשונה ובין כתושבים חוזרים ותיקים. מי שנעשו תושבים עד 31 בדצמבר 2025 שומרים על הדין הקודם.
על מה יש לדווח?
על הכנסה עולמית ועל נכסים בחו”ל, לרבות חשבונות בנק וחשבונות השקעות, נדל”ן, הסדרי פנסיה, חברות זרות ונאמנויות, וכן בעלות שביושר במבנים זרים.
מה מכסה הפטור החדש של 2026?
הכנסה אקטיבית ממקור ישראלי מעבודה או מעסק, עד תקרות של 600,000 ש”ח לשנת 2026 באופן יחסי, 1,000,000 ש”ח לשנים 2027 ו-2028, 350,000 ש”ח לשנת 2029 ו-150,000 ש”ח לשנת 2030. הכנסה פסיבית אינה נכללת, והכנסה מצד קשור, למעט חברה בבעלות מלאה, מוגבלת ל-140,000 ש”ח לשנה.
מי זכאי לו?
עולים חדשים לפי חוק השבות ותושבים חוזרים ותיקים ששהו בחו”ל עשר שנים לפחות, הקובעים את תושבותם בישראל בין 5 בנובמבר 2025 לבין 31 בדצמבר 2026.
האם עדיף כיום להגיע בשנת 2026?
הדבר תלוי בנכסים בחו”ל ובהכנסה הצפויה בישראל. יש לכמת את ההשוואה ולא להניחה.
יצירת קשר
משרד OIKONOMAKIS LAW מייעץ ליחידים ניידים בזירה הבינלאומית ולבני משפחותיהם בענייני רילוקיישן חוצה גבולות, לרבות בחינת נאמנויות, חברות החזקה ומבני השקעה לפני שינוי תושבות המס, תיאום בין מדינת היעד למדינת המוצא, והפניית עניינים ליועצי מס מקומיים מקום שנדרש ייעוץ פנים-מדינתי. בישראל פועל משרד OIKONOMAKIS LAW יחד עם עורכי הדין השותפים לו, ובמסגרת שיתוף פעולה זה יכול המשרד לטפל בעניינים המתוארים במאמר זה. ייעוץ בדין הישראלי ובמיסוי הישראלי ניתן באמצעות אנשי מקצוע מוסמכים בישראל במסגרת ההסדר האמור.
דואר אלקטרוני: leads@oikonomakislaw.com
משרד תל אביב: מנחם בגין 150, WE TLV · טלפון: 03-3741019
oikonomakislaw.com/contact-us/
הבהרה
מאמר זה נועד למידע בלבד, משקף את המצב נכון למועד הבדיקה המשפטית הנקוב לעיל, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס בנסיבות מסוימות. חוזר רשות המסים הנזכר פורסם כטיוטה להערות הציבור ויש לאמת את נוסחו הסופי בטרם הסתמכות. כל מקרה נדון לפי נסיבותיו.
מקורות
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ”א-1961, סעיפים 134ב ו-135(ב), כפי שתוקנו
תיקון 272 לפקודת מס הכנסה, שהתקבל ביום 2 באפריל 2024 ופורסם ביום 7 באפריל 2024
תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (2008), שקבע את הפטור שבוטל
החוק לעידוד עלייה לישראל ושיבה אליה (הוראת שעה), התשפ”ו-2026, ספר החוקים 3511, 31 במרץ 2026
רשות המסים בישראל, טיוטת חוזר מס הכנסה בעניין תיקון 272, פורסמה להערות הציבור ביום 26 באוקטובר 2025
Prepared by Christos Oikonomakis, Chairman, OIKONOMAKIS LAW